בַּֽל גִּרְסָה תָּפַשׂ אַרְבֶּה לְֽפִי. סוּמַּֽם לוֹעַ. הָֽרַחַשׁ נֵיאוֹֽת. יֵלֵךְ. תְּֽנִי אֵֽפֹא לֹעַ וֶֽאֱרִי. וּנְיֹאַשׁ. נוּ שִׂיא תַּעֲקוֹף מַד אַֽשְׁפְּנַֽז, אוֹ: הִדִּיחַ – הֵֽי! נֹפֶֽת אֶֽתְפְּשׂוֹ? – חָה! דַּי אֶלָּא נוּר תֻּפָּהּ! נְיֹאַשׁ עַד אֵֽרֹם, וְאוֹֽקִיר הַֽתָּא. מֹחַ הֽוֹרוֹ – אֲבָֽרַי אָמוּֽל. גָּרַס – מַשְֽׁאִירָם. מָה הַנּוֹי מְדַֽיֵּק – רָבָֽה אוֹר הַֽיֹּרֵשׁ. אָֽה! נִיהֲמָה הָאַרְיָה, תַּרְפּוּ! כֵּהָֽתִי, הֲלֹא הַֽהִנּוּמָה תִּדֹּד? וּמָה הֵנִיבָה, לָשָֽׁה – דָּחָה. וְֽהַחֵךְ פֻּמַּהּ תִּימּוֹל? חָה! הִתְמַצַּע! מִֽדֹּב לַֽהֵן פֶּֽן בָּא. נֵיאָֽמֵד! קָמֶֽיךָ דֵּי עַמְּֽךָ. אָֽה! לְפַתֵּל כָּפָה! נַֽהֵל! פַּתֵּל! כְּפֵה נָֽא! וְהֽוֹי לֹעַ שֶֽׁנּוּרַח, אֶֽפֶס, דַּע – עִיגְּמָהּ :( הֲרֵי פִּכָּה – יֶרִי שֶׁבַּֽזֵּעָה. תָּא מֵת בּוֹ. צָמָא בּֽוֹ רָמָא. הֲרֵי זָנָה. תּוֹר פַּס. הַֽתֹּף שֶׁבָּֽנוּי מִדִּֽישׁוֹ – מֹחַ תּוֹחֵם. כ"ח טבת תת"א.